A blast from the סיפורי נדל”ן מפוספסים; איזה סיפורי נדל”ן מפוספסים יש במשפחה שלכם?…
Αρχική ημερομηνία δημοσίευσης στο Ηνωμένο Βασίλειο Real Estate Forum στο Facebook:
2018-12-27T11:30:44+0000
A blast from the Past…
סיפורי נדל”ן מפוספסים;
איזה סיפורי נדל”ן מפוספסים יש במשפחה שלכם?
אני ראשון בתגובות
Σύνδεσμος προς την αρχική ανάρτηση στο Φόρουμ Ακινήτων των Ηνωμένων Πολιτειών στο Facebook - Λειτουργεί σε επιτραπέζιο υπολογιστή:
https://www.facebook.com/1885945295012997/posts/2202522350021955
Οι αρχικές απαντήσεις στην ανάρτηση μπορούν να διαβαστούν στο κάτω μέρος της τρέχουσας σελίδας ανάρτησης στον ιστότοπο ή στο σύνδεσμο για την ανάρτηση στο Facebook και φυσικά είστε ευπρόσδεκτοι να συμμετάσχετε στη συζήτηση
כשאבא שלי היה קצין צעיר בצבא, סוף שנות השבעים, הזדמן לו לקנות קרקעות לפיתוח עתידי עם נוף צופה ים…
כמוצא שלל רב התארגן עם חבר נוסף, שכנעו גם את סבתא להשקיע ורכשו כמה שטחים יפים, שאכן צופים לים… השטחים נמצאים איפשהו באזור עין הוד ובית אורן שעל הכרמל, ולימים הוכרזו כשמורת הטבע הר הכרמל… כמובן שכנזכר וגילה את זה כבר היה מאוחר לתבוע לפי סעיף 197.
אז בפעם הבאה שאתם עושים רכיבת סוסים בשטח… אולי מגיע לנו איזו עמלת-מעבר?
סבא שלי עבד בתנובה וכחלק מתפקידו היה עובר בין כל הבתי אריזה בארץ.
הבעלים של אחד מבתי האריזה במרכז הארץ שהיה שייך לכמה דונמים טובים של פרדסי הדר היו זוג זקנים ללא ילדים שכבר עייפו מהעבודה הקשה והמלחמה הבלתי פוסקת בגונבי פירות ערבים, בגלל שסבי היה אחד האנשים היחידים שהכירו הציעו לו במתנה , חינם אין כסף את הפרדסים על מנת שמישהו ימשיך את מה שעבדו עליו קשה במשך שנים, סבא שלי שראה את סבלם מההתעסקות עם הגנבים ואוזלת ידה של המדינה בטיפול בנושא סרב בנימוס להצעה.
נ.ב הפרדסים לימים במקום במרכז שנקרא ״כפר שמריהו״
משהו בקטנה.. ההורים שלי קנו בשנת 2004-2005 בגני אביב דירה בסביבות 250-300 אלף שח (אם אני לא טועה). ב2007 החלטנו לקנות דירה בדרום תל אביב וכדי לא לשלם מס רכישה, שלא היה לאבא שלי את הכסף אליו, הוא החליט במכור בסביבות 400 אלף את הבית בגני אביב.
כיום הבנתי שהמחירים שם עלו פי 2 בערך.
אחד הסיפורים שגדלתי עליהם בחיפה.
בזמנו הציעו לסבתא שלי לקנות אדמות במפרץ חיפה, אבל היא אמרה “למה אני צריכה את הביצות האלו”
גבירותיי ורבותיי, מפרץ חיפה של היום!
אנחנו גם יודעים בדיוק על איזה איזור היה מדובר כדי שיכאב קצת יותר… ?
הורי בעלי התלבטו אם לקנות בשדרות רוטשילד שאז היו רק חול וחול או בפתח תקווה, אם המושבות המקורית ? מצחיק עצוב כזה…..
תודה ליאור אחלה פוסט
הסיפור השני אמור היה להיות סיפור של משקיעי נדלן עם חזון, אבל יש בו גם מוסר השכל.
אי שם בשנות השבעים המוקדמות, הורי קנו חצי דונם אדמה חקלאית באיזור גדרה / ישיבת גדרות.
המחשבה היתה שתוך כמה שנים האיזור יתפתח ונבנה שם בית למשפחה. זה לא קרה ואז אמרו, אולי עבור הילדים שיגדלו. גם זה לא קרה ולפי הכיוון אליו נושבת הרוח, גם הנכדים כבר לא יבנו שם בית…
המסקנה: הסיפורים האלו טובים על עיסקאות שלא נעשו והפכו לזהב, בטוח שבאותה מידה יש גם את הצד השני של מטבע – עסקאות שנעשו ונשארו חול.
אז כמו אצל כולם גם לנו במשפחה יש כמה סיפורי נדלן מפוספס בבוידעם.
הראשון הוא על סבא שלי שבשנות החמישים קנה היה הבעלים של בית בשיכון ותיקים ברחובות, בית דו משפחתי של פעם עם מרפסת פתוחה בחזית. באותה תקופה הציעו לו לרכוש קרקע בשטח בכניסה לרחובות בכלום כסף. עשה חשבון האיש שמי יגור שם באיזור הזה ובמקום סגר את המרפסת בבית והרחיב את הסלון.
היום כמובן השכונה היא שכונת נווה עמית ברחובות, אחת השוות. אבל סבתא שלי שתהיה בראיה בת 95 עדיין נהנית מהסלון הגדול ומהאין מרפסת ?
סיפורי נדלן מפוספסים יש לא מעט.. אנחנו אנשי נדלן יש לי חברת בנייה יזמות והשקעה בעפולה.. חברה שבונה לא מעט י״ח דיור מבני מסחר ומשרדים ועסקאות תמא.. בשנתיים האחרונות גם מושקעים לא מעט בשיקגו.. העניין שבעסק הזה יש מלא עסקאות שרצית ופספסת מסיבות כאלה ואחרות או שקנינו בזול מכרנו קצת יותר יקר ומאז עשו עלינו מלא סיבובים.. מה שרציתי להגיד זה שלושה דברים עיקרים.. בחיים בעסק הזה אסור לבכות על חלב שנשפך.
2- אם הרווחת והאחר הרוויח אחריך זה הדבר הכי טוב שיכול ליהיות – שכולם יהיו מרוויחים זה ברכה הם תמיד ישקיעו אצלך.
3-צריך לעבוד עם תחושת הבטן על מספרים ודיבורים ופחדים מסביב אפשר להתגבר עם תחושת בטן נכונה . תחושה טובה ואמונה זה מתכון מנצח.
היה קצת דיבור על אבות פה אז אציין שגם אני בן של מישהו מתחום הנדלן שמעל שלושים שנה בנה השקיע ועשה ולא מעט קבלנים ויזמים מאוד מצליחים היום עברו דרכו. חבר, אבא, צנוע ומנטור מדהים שנפטר לפני כ4 שנים ביום בהיר אחד ללא התרעה מוקדמת. אנחנו ממשיכים את דרכו ומנסים לעצים בצניעות תוך כדי אמונה שהוא מדריך אותנו.. לפני כל עסקה בראש שלי הוא מעורב. תמיד צריך לחשוב מה הוא היה אומר ועושה .. ברוך השם עד היום לא טעינו,, שתהיה המשך עשייה מוצלחת לכולם אמונה טובה ולא לשכוח שבלי לפספס אי אפשר להצליח
השנה 1990, אמא שלי רכשה דירה בפרויקט חדש שהיה נקרא “ל הירוקה” בתוכנית ל’. אז הוא עלה בערך 135,000$ (כן, זו עוד התקופה שסופרים בדולרים). חמש שנים מאוחר יותר, כאשר נשארו בערך 40,000$ בתשלומי המשכנתא היא חששה שהיא ואבי לא יוכלו להמשיך ולשלם (אז עצמאי, מודליסט (מעצב תכשיטים) ידוע ברח’ אלנבי בתל אביב). התקבלה החלטה למכור את הדירה, אז זה היה נראה ברווח גדול – 270,000$.
היום, מי שמכיר, דירת 5 חדרים בתוכנית ל’ שווה קצת יותר…
בתקופה המכירה, אני הייתי בת 17. שאלתי את אמי לא מזמן מדוע לא נתנו לי לעזור עם תשלומי המשכנתה? הרי עבדתי אחרי הלימודים והרווחתי 4,000 ש”ח שהיו סכום לא מבוטל בתקופה הזו… הסתבר שהיא לא רצתה שאדע שהיא חוששת שלא יוכלו לשלם.
(מאז, את שאר עסקאות הנדל”ן עשתה אך ורק בסכום שהיה בבנק, ללא משכנתאות)
שנות השבעים. ההורים שלי קנו דירה ברמת אביב מחסכונות שצברו בעבודה קשה, ואבא שלי שהיה עצמאי עם עובדים כבר בגיל תשע עשרה יכל לקנות דירה נוספת ברמת אביב אבל חיפש במקום להשקיע בעסק להכנסה נוספת. על פניו רעיון טוב. האפשרויות היו חנות בנחלת בנימין בדמי מפתח או חנות בבעלות בתחנה המרכזית שעתידה היתה להיות הגדולה והמצליחה במזה”ת. לצערי אבא שלי כבר לא איתנו אבל על פניו אני יכול להבין את ההחלטה שלו לאור ההבטחות. גם היום אנחנו רואים חברות נדל”ן שמבטיחות הבטחות מפה עד השמיים כמו “תשואה מובטחת”. בקיצור משם הכל ידוע ועד היום נפל עלי לטפל בסיפור הזה שעוד לא הסתיים. מן הסתם החלטות שכאלה הן הרות גורל ובחירה אחת יכולה לשנות מסלול חיים שלם.
Ido Neuman אחלה פוסט. כמה מחשבות שעולות לי מתוך קריאה של סיפורי החברים
כשאתה מפספס הזדמנות , אל תפספס הזדמנות ללמוד.
בסופו של דבר, אנחנו במבט לאחור על החיים מתחרטים על מה שלא עשינו הרבה יותר מאשר הדברים שעשינו ולא הצליחו.
הדבר הראשון בדרך לכל הצלחה – זה להאמין.
חברים יקרים – נדל”נאל התגלה אלי, וביקש שכמו שאנחנו שומרים אצלו בכנסיית הנדל”ן על יחס של שלוש לאחד בין פרסום לערך, על כל עסקה מפוספסת יש לעשות לפחות שלוש עסקאות מוצלחות והכי חשוב לראות זאת כשכר לימוד להבא. בהצלחה ?????
Lior Lustig אני זוכר את הסיפור הזה מהשיחות שלנו. מדהים!
צריך לעשות פסטיבל סיפורי נדל”ן???️??️
שנת 2007. כחלק מקורס נדלן מניב במכללת קאשפלאו, המרצה היה חיים לוי מנדלן בג’ינס לפני שעוד מישהו הכיר אותו. בערך בשיעור השלישי, התחלתי כבר לחפש עסקאות מתחת למחיר שוק וכמובן שבין השאר בדקתי מכונסי נכסים. באתי עם נסיון קודם ולכן לא חיכיתי לסוף הקורס. מצאתי עסקה של שש יחידות בשני בנינים בנתניה על שלולית החורף ליד עיר ימים עם נוף פתוח לים של קבלן שפשט את הרגל. ארבע פנטאוזים עם 170 מטר מרפסת, דירת חמישה חדרים ודירת גן 160 מטר. העסקה היתה הכל או כלום. ארגנתי קבוצת רכישה תוך שבוע מתלמידי הקורס. ארגנתי מפגש משקיעים מאולטר אצל משקיע עשיר שגר בפנטאוז מפואר בחוף הצוק. היה מפוצץ. בניתי תוכנה שבזמן אמת מראה לכל רוכש בזמן המכרז כמה הוא משלם על הדירה שבחר ובלחיצת כפתור יכולנו לעלות באחד אחוז בהתמחרות. הקבוצה שלי לא הסכימה לעבור מחיר של 700 אלף שקל לפנטאוז. אני ואחי הסכמנו לשלם על חשבוננו 1.2 מליון לפנטאוז כדי להעלות את סך ההצעה אבל לא יכולנו לעלות מעבר לזה עקב מחסור במזומנים. משקיע אחר לקח את כל 6 היחידות ב 4 מליון שקל! היום כל דירה כזאת שווה בערך 4 מליון שקל. מה זה מלמד אותי? המשקיעים שאתה לוקח איתך לעסקה עושים את העסקה לא פחות ממך. כולם היום אוכלים את הכובע. אני המשכתי ליזום וליצור עסקאות מעולות וגם למדתי רבות מכל עסקה שהצליחה או שלא הצליחה אז לקחתי את זה פשוט כשיעור להמשך ולא לוקח דברים קשה – תמיד יש עוד עסקאות לעשות, אבל לרבים מהם זאת היתה יכולה להיות הזדמנות של פעם בחיים.
פוסט מצויין ואחלה סיפורים 🙂
בשנת 2004 שקלתי לקנות דירת 3 חדרים במרחק של 250 מטר מאוניברסיטת בן גוריון. הדירה היתה במצב נורא וגרו בה שב”חים באותו הזמן לךכן בעל הדירה ביקש 150,000 לפני שהתחלנו להתמקח.
אני קיבלתי רגליים קרות והיום הדירה שווה פי שלוש במחיר…..
לאבא שלי הייתה דירה בנווה שאנן בחיפה ולפני כ 15 שנים מכר אותה במחיר מצחיק , אפילו לתקופה של אז זה היה כלום. פשוט כי ” לא היה לו כח להתעסק איתה”. ללא ספק היום הייתה שווה חצי מיליון יותר . אוף אם רק הייתי מבינה אז מה שאני מבינה היום ?
לפני כעשרים שנה הייתי סטודנט בבן גוריון ודירות לסטודנטים עלו כ- 100/120K ש”ח ניסיתי ללחוץ על אבא שלי לקנות שלוש ארבע דירות אבל זה היה נראה לו כמו השקה מסוכנת, היום הדירות עולות פי 5 ויותר…
גם לגבי הרה”ב הוא חשב לפני כ-7 שנים שזה טעות, מזלשפיתחתי עצמאות מחשבתית בנושא ?
עוד סיפור של ההורים שלי:
לפני 30 שנה בערך אמא שלי רצתה יחד עם חברה שלה לקנות כמה חנויות במרכז מסחרי מתפתח בצפון תל אביב. הם רצו לקנות ולעשות פיצוציה או מיני מרקט ממספר חנויות או להשכיר לאחרים.
אבא שלי ז”ל (כאמור שהיה מושקע בזהב שהיה בשיא וצנח לגמרי לא הבין את הפוטנציאל בנדל”ן מסחרי) גרם לה לוותר על הרעיון…המחירים של החנויות היו בסביבות 20 אלף שקל לחנות או פחות מכך.
המרכז המסחרי הזה הוא מרכז שוסטר ברמת אביב ג’ שהיום כל חנות שווה מליונים.
??
יש!
אמא שלי ואחיה מכרו בית מהמם של דודה שלהם בבוסטון, כי לא רצו להתעסק עם אחזקתו. אז מכרו מהר מהר. בית שהופיע במגזינים (פעם רק את זה קראו, לא היה עוד אינטרנט…?).
אם רק היו מחזיקים בו, בית ששווה הרבה, או לפחות לא מבזבזים את הכל על מימון טיולים (אבל היי, אין מחיר לחוויות)…
שנות ה 50, סבא שלי נהג לקנות אדמות בתל אביב, הרצליה, חולון ואזור. חסכו אוכל מהילדים כדי לקנות אדמות בשביל גאולה הארץ, תימנים של פעם :-). עם השנים בכל פעם מכרו שטח אדמה כדי לממן הוצאות גדולות כמו חתונה, נסיעה לחו”ל לבקר משפחה. בסוף ימיו הוא נשאר עם דונם אחד בלבד בחולון שגם הוא הופשר לבניה רק בשנה האחרונה ! כמעט 60 שנה אחרי שנקנה.
סבא שלי עלה מתימן והתגורר במרכז חולון ורצו לתת לו במתנה 2 בתים באיזור מבוקש גם בחולון בגלל שהוא היה אדם מאוד מכובד , והוא לא רצה כי הוא “התספק במועט” , התמימות של הדור ההוא ..
אתן עוד אחד…
שנת 1978..ההורים שלי מתחתנים..אבא שלי חסך כסף לדירה ורצה לקנות דירת 5 חדרים בשכונת בבלי בתל אביב.
סבא שלי מצד האמא הביא במתנה דירה ברחוב אצל ברמת גן…ליד רמת עמידר…
נחשו מה קרה?
אבא שלי ויתר על הדירה וקנה רכב מסוג חיפושית..
?
מצחיק שכולם משקיעי נדלן מושלמים רק סבא וסבתא עשו טעויות
לפני שלוש שנים הייתי במשא ומתן על בית בשכונה מתפתחת בארהב. אני רציתי לקנות מתחת לשווי שוק. בזמנו יכולתי לקנות ב75 כאשר רציתי ב70. הפרש ממש קטן. היום הבתים האלו שווים 150.
סבא וסבתא שלי(ז”ל) היו בעלים של שטח גדול!!! הרבה דונמים, לא זוכר בדיוק כמה. מכרו את השטח בעבור נזיד עדשים כי רצו לנסוע לבקר משפחה בארה”ב וקצת לטייל וכך מימנו את הנסיעה הזאת… שני לא רבות אח”כ בנו את השכונות החדשות של רמת ישי על אדמה זאת… מי שקנה מסבא שלי את האדמות הפך אדם עמיד מאד בלשון המעטה…
עידו לא ניתן לפתוח את הקבצי ששלחת להרצאות של הכנס. תודה
אבא שלי ז”ל ואמא שלי (שתחיה)
קנו קוטג’ בשיכון דן תל אביב כשנולדתי. הזהב היה בשיא דאז, ואמא שלי הציעה לאבא שלי לקנות את כל רביעיית הקוטג’ים שהיו במחיר זול- בית לכל ילד (3 ילדים) ועוד אחד שלהם.
אבא שלי החליט להמשיך להשקיע בזהב שכמובן צנח לרצפה במפולת שהיתה בהמשך, והם קנו רק בית אחד בזמנו להתגורר בו- בית ילדותי.
יכלתי להיות עכשיו בבעלות יחידה על וילה צמודת קרקע בגודל של חצי דונם 3 קומות בנויות, בצפון תל אביב ששוויה למעלה מ10 מיליון שח.
שלא נדבר על האפשרות למנף את זה לאורך השנים..
לא קרה 😉 שטויות, הדור של פעם לא תמיד השכיל להבין את המשמעות של הנדל”ן הזול שהיה פעם.
ברור לי שגם הנכדים שלי יתהו למה לא השקעתי בביטקוין ואתריום כשרק התחיל.
לא נורא…נשיג את זה לבד 🙂 יש לאן לשאוף
אחלה יוזמה עידו, כואב לקראו את הסיפורים, ולחשוב על גודל ההחמצה
אוי ווי איזה סיפורי החמצה איומים
אחלה עידו. כשסבא שלי הגיע לארץ נתנו לו מייד 3 דונם על צלע הר. הוא בא מרוסיה. סוציאליזם. באותו יום הוא העביר את המגרשים לרשות מנהל מקרקעי ישראל. לאותו מקום קוראים היום הצלע המערבית עם הנוף לים בזכרון יעקב.
בשנות ה70 הציעו לאבא שלי לקנות בית פרטי עם שטח של דונם במחיר מסובסד (נכה צה”ל) כשאמא שלי שגדלה באותו אזור שמעה על זה, היא אמרה שמדובר במעברה ולמרות שמדובר במחיר מצחיק אין סיכוי שהם קונים שם בית ושהיא משוכנעת שהכסף ילך לפח. לאותה מעברה קוראים רעננה
סיפור שני…אותו סבא..לקוח אחר…קרקע בתמורה…
סבא שלי דחה..ולימים היה מדובר בשטח בכיכר המדינה…
למרות שאני חושב שאולי פה סבא שלי דווקא צדק
אז ככה..לפני הרבה מאוד שנים..היה לסבא שלי לקוח, סבא שלי ז”ל היה רואה חשבון ידוע..
הלקוח היה במצוקה תזרימית והציע לסבא שלי קרקע בתל אביב של פעם.
סבא שלי רצה כסך ביד ודחה את האפשרות.
לימים הקרקע היתה האזור / באזור שנקרא כיכר דיזינגוף.