Πώς να μπείτε στον κλάδο του χονδρικού εμπορίου από απόσταση

#פוסט 3: איך להכנס לתחום ההולסלינג מרחוק

-----------------

את הקריירה הלא בהכרח ארוכה שלי כהולסלר (חכו לסוף ותבינו), החלטתי להתחיל בשותפות עם הולסלרים מקומיים.

התלבשתי על שוק קליבלנד – הכרתי לא מעט אנשים שעבדו שם (וחלקם עדיין עובדים), וזה נראה לי מקום מצוין להתחיל בו.

במקום להתחיל מאפס, ניסיתי לקצר תהליכים: אני אביא את הניסיון שלי בשיווק, והם את הצד של יצירת הדילים.

לא הייתי בטוח שזה יעבוד – אבל החלטתי ללכת על זה. ובמובן מסוים? זה אפילו עבד.

בזמן ש־Virtual Wholesaling עוד היה בחיתולים, וכשקולד קולינג וטקסטים עוד לא הפכו לסטנדרט, גיליתי שיטה זולה עם חשיפה ענקית – Ringless Voicemail.

שיטה חצי-חוקית שבינתיים כבר יצאה מחוץ לחוק ברוב המדינות (אז לא לנסות בבית!).

בניתי משפך שיווק: רכשתי דאטה משירות בשם ListShackPro.com,

והשתמשתי ב־Mojo Dialer עם סקיפ־טרייס בילט־אין כדי לקבל מספרי טלפונים – לא הכי מדויק, אבל במחיר מצחיק, וזה הספיק כדי לקבל דאטה עצום בגודל שלו.

נרשמתי למערכת RVM ושלחתי אלפי הודעות:

“אני קונה בתים בכל מצב. אם אתם שוקלים למכור – תתקשרו.”

ההודעה נחתה בתא הקולי עם מספר טלפון שהפנה לשירות Vumber.

אני לא עניתי, אוטומטית העברתי אותם להודעה הקולית – רק ביקשתי שיותירו הודעה או טקסט.

בין הקללות והאיומים והתהיות מי אני – צצו גם לידים טובים.

בהתחלה חזרתי אליהם בעצמי, אבל מהר מאוד גייסתי VA מהפיליפינים עם מבטא אמריקאי,ששאל שאלות בסיסיות והזין את הנתונים ל־Excel ובהמשך ל־Podio.

אני העברתי את הלידים לשותפים – והתחלנו להזיז דברים.

-----------------

Τύπος 2:

לא המצאתי כלום.

כל מה שעשיתי הגיע מקורס קצר על RVM של בוגר קורס הולסייל.

הוא הסביר את כל השיטה – כולל הטקסטים להודעות.

וזה הטיפ שאני חוזר עליו תמיד –

אנחנו חיים בתקופה שיש בה שפע של תוכן, חינמי ובתשלום, ובמיוחד בנדל”ן בארה”ב.

אז אם אתם נכנסים לתחום חדש – חפשו מידע איכותי.

לי זה קיצר חודשים של טעויות והביא אותי לרווחיות די מהר.

-----------------

אחרי שסגרנו עסקה של שש יחידות ב־25,000 דולר ועוד כמה דילים קטנים – הרגשתי שיש פה משהו.

אבל עלו גם בעיות:

ההכנסה התחלקה (25–50%), בזמן שעלות הפרסום הייתה רק עליי

והשותפים לא מיהרו לחזור ללידים – כי לא היה להם Skin in the Game

שיחה עם שני מנטורים חידדה לי את מה שחשדתי בו –

כדי להצליח באמת, אני צריך להעביר את הפעילות אליי.

אז חזרתי להתחלה – הפעם לבד.

נרשמתי לעוד קורסים, שילבתי בין חינמיים ובתשלום, ובניתי לעצמי תהליך ברור:

לאסוף לידים עם דיסטרס

לאמת פרטים

להציע מחיר

לחתום על חוזה

למכור למשקיע

כתבתי סקריפט, נשמתי עמוק – והתחלתי לדבר עם מוכרים.

גיליתי שהשיחות לוקחות זמן, שהמו”מ קריטי,

ושהחלק הכי קשה הוא בכלל הדיספוזישן – מכירת הדיל.

גם כשחתמתי חוזים (באמצעות HelloSign – איזה ריגוש!),

הבנתי שזה לא שווה הרבה בלי מישהו שיסגור את הצד השני.

למזלי, רפי מזרחי (תודה רפי!) חיבר אותי להולסלר מקומי מקליבלנד.

הקמנו שותפות בעלויות, הוא סגר איתי את העסקאות הראשונות,

והצלחתי להגיע לנפח פעילות אקטיבי – כי הליד פלואו הוא הדם של העסק.

אם אין זרימה – העסק מת.

ביליתי שנה שלמה על זה, במשרה מלאה.

לא בדיוק המקום שחלמתי להיות בו, אבל הכסף התחיל לזרום.

אז אולי זה הזמן להתרגל?

מה ששמר על המומנטום: עסקה נוספת של שש יחידות ב־JV עם ישראלי מקומי – שהכניסה מעל 15,000 דולר.

שיפרנו סקריפטים, חידדנו טקסטים, וה־VA סינן לידים איכותיים.

אבל… כל יום התחיל מאפס.

עוד שיחות, עוד רדיפה, עוד טלפונים.

ביליתי 4–7 שעות ביום בטלפון – והתחלתי לשנוא את זה.

גייסתי אנשי אקוויזישן בעמלות – חלקם חתמו חוזים, אבל הרבה עסקאות נפלו.

השותף לדיספוזישן הפך למתווך ויצא מהעסק – והכול נעצר.

בשלב הזה הבנתי – אני פשוט לא נהנה.

הרגשתי שוב את התחושה הזאת שצריך שינוי.

למזלי – הוא באמת הגיע.

ועל זה… בפוסט הבא.

בתמונה: פרטי העסקה הכי גבוהה שהכנסתי כהולסלר וירטואלי

נתראה מחר בפוסט הבא!